פעלים בע"מ נ' סטודיו עוז בע"מ

פסק דין

התביעה וטענות הצדדים

תביעה על סך של 52,119 ₪ על יסוד עסקה לאספקת לוחות שנה ממותגים פרסומיים, שסיפקה התובעת לנתבעת, עבור לקוחות הנתבעת ועל פי עיצוב של הנתבעת (הלוחות).

לפי כתב התביעה, הנתבעת התחייבה לשלם לתובעת עבור העסקה 28,051 ש"ח (ראו חשבוניות, נספח ד' ו- ד1) אולם שילמה רק 16,830 ₪ (כ- 60%). גם זאת באיחור ולאחר דרישות חוזרות מצד התובעת, ביום 28/1/07 בלבד, שעה שאספקת הלוחות בוצעה בתאריך ממוצע של 30/9/06.

התובעת תובעת את יתרת קרן החוב בסך של 11,221 ₪; ריבית המחושבת לפי ריבית פיגורים של החשכ"ל בסך של 7,992 ₪ (לפי ס' 1 להסכם ועל פי התחשיבים המצורפים לתביעה); אובדן הכנסות כתוצאה מהיעדר כסף בקופת התובעת בשל אי התשלום במועד, בסך של 22,440 ₪; נזק מהוצאות הריבית המצטברות בסך 2,966 ₪ ונזק שאינו נזק ממוני בגין הפרת ההסכם שווה ערך לתרומת הנתבעת לירידה גדולה בעסקי התובעת וחוסר היכולת להמשיך בפעילות מסחרית תקינה, בסך של 7,500 ₪.

לטענת הנתבעת, היה על התובעת לספק לה את לוחות השנה עד לראשית ספטמבר 2006, טרם ראש השנה שחל ביום 23/9/06, ואולם התובעת הפרה הסכמה זו. מדובר בלוחות פרסומיים שהנתבעת הזמינה עבור לקוח שלה, חברת ברמד (הלקוח), לצורך חלוקה ללקוחות טרם ראש השנה ולפיכך, האספקה טרם החג הינה תנאי מהותי ומשמעותי בהסכם. לנתבעת נגרמו נזקים רבים בשל העיכוב שחל באספקת הלוחות, נזקים העולים על יתרת התמורה שלא שולמה. על אף נזקיה, לפנים משורת הדין ולסילוק הדדי של כל התביעות, הסכימה הנתבעת לשלם לתובעת 60% מערך ההזמנה. הנתבעת שלחה לתובעת שיק והתובעת פדתה את השיק ללא כל מחאה. רק לאחר כעשרה חודשים, שבה ופנתה בדרישה לתשלום מלוא התמורה ואת התביעה לבית המשפט, הגישה בחלוף שנים.

לטענת הנתבעת נגרם לה נזק של פגיעה במוניטין המוערך בסך של 2,500 ₪. בנוסף, נגרם לה נזק ישיר בסך של 16,447 ₪ - 6,757 ₪, ששילמה ללקוח כפיצוי בגין העיכוב באספקת לוחות השנה בסך של 6,757 ₪ (צורפה חשבונית מס זיכוי 270021 "זיכוי 20% מעלות הפקת לוחות שנה תשס"ז", מסמך נ/1 לרשימת המסמכים שהוגשה עם כתב ההגנה בסדר דין מהיר); נסיעות ומשלוח שלפי ההסכם חלים על התובעת, בשתי הזדמנויות, בסך כולל של 1,000 ₪; ועלות שעות עבודה של עובדי הנתבעת בניסיון למזער את הנזק בסך של 8,690 ₪, כמפורט בנספח נ/2. נזקים אלה, יש לקזז מן התביעה ככל שתתקבל.

מנגד טוענת התובעת, כי היא לא התחייבה לספק את הלוחות טרם ראש השנה. מדובר בלוחות שנה פרסומיים שניתן לחלק במהלך חגי תשרי, ואף לאחר מכן. לפיכך, לא חל עיכוב באספקת הלוחות. אם חל עיכוב, אזי הוא רובץ לפתחה של הנתבעת, בשל אישור העתק השמש רק ביום 21/8/06. התובעת לא הסכימה לפשרה, שלפיה תקבל רק חלק מהתמורה. זוהי דרישה וקביעה חד-צדדית של הנתבעת. בכל מקרה, זכאית הנתבעת, אם בכלל, לפיצוי המקסימאלי המוסכם, כפי שנקבע בהסכם, בשיעור של חצי אחוז ליום והחל מהיום ה- 15 לעיכוב. בנוסף, הנתבעת לא הוכיחה את נזקיה הנטענים.

כל אחד מהצדדים הגיש תצהיר הבעלים והמנהל של החברה. המצהירים נחקרו והצדדים סיכמו בע"פ.

דיון והכרעה

לאחר ששמעתי את הראיות ואת טענות הצדדים בע"פ ועיינתי בכל המסמכים שהוגשו לתיק בית המשפט, אני דוחה את התביעה.

דינה של התביעה להידחות מחמת שהתובעת קיבלה את התמורה החלקית, ללא כל מחאה, ורק שבעה חודשים לאחר התשלום דרשה במכתב לקבל את יתרת התמורה. בנסיבות העניין ונוכח הבהרת הנתבעת, כי על רקע אי-אספקת הלוחות במועד ונזקיה עקב כך, התשלום הינו תשלום לפנים משורת הדין ולסילוק הדדי של הטענות - בהתנהלותה כאמור לימדה התובעת כי ויתרה על טענתה שהיא זכאית לתשלום יתרת התמורה או על זכותה לכל פיצוי אחר; והיא מנועה מלהגיש תביעה זו, שהוגשה בחלוף למעלה מארבע וחצי שנים מהתשלום.

בנוסף, אני מקבלת את גרסת הנתבעת שלפיה אספקת לוחות השנה זמן סביר טרם ראש השנה, הינה תנאי מהותי ויסודי בעסקה וכי התובעת הפרה את ההסכם בכך שלא סיפקה את לוחות השנה במועד כאמור. כן אני מקבלת את טענת הנתבעת, כי ערכם של הלוחות שסופקו לאחר החג יורד משמעותית ולפיכך, הייתה זכאית לקזז מן התמורה את נזקיה ולנכות את הפחתת השווי מן התמורה. בשים לב לקביעות אלה, בשים לב לתשלום ששילמה הנתבעת ללקוח ולכלל נסיבות הנסיבות העניין, התשלום ששילמה הנתבעת לתובעת בשיעור של 60% מהתמורה המוסכמת, הינו סביר, ראוי והולם. גם מטעם זה, יש לדחות את התביעה.

הכל כמפורט להלן.

מעיון בטופס ההזמנה עליו חתומים הצדדים (נספח א') עולה, כי ההזמנה נערכה ביוני 2008 ונחתמה ביום 8/8/2006.

משטרם הגיעו הלוחות, פנתה הנתבעת לתובעת במכתב מיום 4/9/06 וציינה כי הלקוח הודיע לה שאם לא יקבל את הלוחות עד ליום 7/9/06 לא יהיה לו צורך בהם והוא יבטל את ההזמנה וכיוון שהתובעת אינה רוצה להגיע למצב כזה, הנתבעת מקווה שהתובעת תצליח לספק את הלוחות בזמן (נספח ב1 לכתב התביעה). מנהל התובעת השיב בכתב יד ע"ג מכתב זה בזו הלשון: "אנו בעומס בלתי רגיל במפעל, הלוחות בתהליך ייצור, להערכתי יהיו מוכנים בתחילת השבוע הקרוב. נעשה כל מאמץ לזרז.." בהמשך לכך (ע"ג אותו מסמך ובכתב-יד) השיבה הנתבעת "בתחילת שבוע זה לא יעבור. הם לא יקבלו את הלוחות ונהיה במקום שגם אתה וגם אני לא נרצה להיות בו.."

במכתב נוסף מיום 7/9/06 מציינת הנתבעת, כי השעה 13:30, היא מנסה מאתמול לקבל תשובות לגבי אספקת הלוחות ולאחר 4-5 טלפונים ושיחות עם המזכירות לא קיבלה תשובות באיזו שעה לבוא היום ולאסוף את הלוחות. עוד ציינה כי חייבים לספק ללקוח היום כמות מסוימת, שאחרת יבטל את ההזמנה ולא ישלם על העבודה. יש להביא בחשבון שהלקוח נמצא בנהריה ויש זמן נסיעה (מפעל הנתבעת במרכז הארץ). על כך השיב מנהל התובעת בכתב-יד ע"ג המסמך: "לצערי הרב, עקב תקלה בלתי צפויה, הייצור התמשך ביותר מכפי שציפיתי כאשר דיברנו שבוע שעבר. אנו נסיים הייצור ככל הנראה ביום שני או שלישי ובטוחני כי הלקוח יהיה מרוצה למדי כשיקבל את הלוחות היפים." (נספח ב2 לכתב התביעה).

ביום 11/9/06 מודיעה הנתבעת, כי בהמשך לשיחה עם התובעת ופקס התובעת ביחס למועד אספקה, היא מצפה שמחר, 12/9, יסופקו 1500 יחידות למשרדים ביקום ו- 3500 עותקים לקיבוץ עברון (ב3).

ביום 12/9/06 בבוקר שלחה הנתבעת פקס נוסף בו צוין כי הבינה משיחה טלפונית עם עדנה מהתובעת, כי הסיכוי לקבל את הלוחות היום קלוש והיא מבקשת לקבל עדכון לגבי המצב האמיתי של אספקת הסחורה כדי שתוכל לעדכן את הלקוח שמצפה לסחורה היום (ב4).

במכתב מיום 13/9/06 הנתבעת הודיעה כי בהתאם לסיכום עם מנהל התובעת מחר, 14/9/06, היא תשלח נהג לאיסוף מינימום 500 לוחות שנה. יתרת הכמות תסופק עד 15/9 (ב5).